לדף הבית
יום שישי כ"ו באב תשע"ז 18.08.2017
פניות ציבור
מידע שימושי
הרבנים הראשיים לדורותיהם
מי אנחנו
דף הבית
ראשי > מי אנחנו > אודות הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל

יעדים, מטרות, תפקידים

 

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הוגה ומייסד הרבנות הראשית לישראל היטיב להגדיר את תפקידי הרבנות ואחריותה בבואו לכוננה. "הרבנות צריכה לעמוד על מרום הפסגה של תחיית האומה ולהיות עמלה עם הציבור בכל פינות החיים של הבנין והיצירה הלאומית, הרבנות זה הכח החשוב אשר יצר תמיד את דעת הקהל בישראל, זה הכח הנעלה שהחזיק את נשמת האומה ועורר אותה לחיים שלמים ומתוקנים. הרבנות תשפיע ע"י השתדלות מתמדת לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום בין כל הסיעות והמפלגות ולחיזוק התורה וכבודה על אדמת הקודש ובכל העולם כולו".

 

ואכן בדרכו של הרב הלכו למעשה כל הרבנים הראשיים לישראל, וכשם שכל יחיד, קהילה, עדה, עיר ומושב זקוקים לרב כך גם המדינה זקוקה לרבנות ראשית ממלכתית שתהיה הסמכות ההלכתית והרוחנית העליונה, רבנות שהיא הכתובת המרכזית לבירור ולליבון שאלות מהותיות העולות בחיי המדינה – ותפקידה להדריך ולכוון בדרך הטוב את כלל ישראל והציבור כולו.

 

הרבנים הראשיים לישראל והרבנות

הרבנים הראשיים נבחרים בהתאם לחוק ע"י האסיפה הבוחרת אחת לעשר שנים והם משמשים לסירוגין במשך מחצית מהתקופה כנשיא מועצת הרבנות הראשית ומחצית מהתקופה כנשיא בית הדין הרבני הגדול.

 

נזכיר רק בראשי פרקים את מכלול הנושאים בהם מטפלים הרבנים הראשיים שליט"א והרבנות הראשית: הנהלים המסודרים והפיקוח בנושאי כשרות על: מוסדות ציבור, אולמות אירועים, קייטרינג, בתי מלון מסעדות, רשתות שיווק, תעשיה וחרושת, הפיקוח על המשחטות השוחטים והאיטליזים, שחיטת חו"ל, כשרות מוצרי המזון והבשר המיובאים, מצוות התלויות בארץ, הפיקוח על בתי אריזה ומטעים, הפיקוח על הונאה בכשרות, נושא הבחינות לכושר לדיינות, לכושר לרבנות, למוהלים, לשוחטים והסמכתם ועוד כהנה וכהנה.

הרבנים הראשיים מופיעים בכל פינה ופינה בארץ – בפני ציבור גדול ומגוון דתי כחילוני – בנושאים הבוערים העומדים על סדר יומנו הלאומי: דת ומדינה, קירוב לבבות, מעמד האישה, האלימות במשפחה, האחריות ההדדית, הדאגה לנצרך ולזולת, שבת.

 

הופעות המתקיימות בפני חיילי צה"ל בבסיסיהם, באירועים ממלכתיים רבים, הופעות בפני תלמידים ובתי ספר. ביקוריהם של הרבנים אצל פצועי צה"ל ופעולות האיבה וניחום המשפחות השכולות יוצרים תמיד התרגשות רבה. הופעות בפני פורומים בינלאומיים בנושאי: יחסים בינדתיים ובינעדתיים, נושאים ערכיים ומוסריים, איכות הסביבה, אחריותם של מנהיגי הדתות כלפי צאן מרעיתם וכלפי העולם כולו. פגישותיהם של הרבנים עם מנהיגי הדתות – מוסלמים ונוצרים – מהארץ ומהעולם מסייעות להפגת מתחים ולקרוב הלבבות והשלום.  נציגי הרבנות הראשית לישראל קיימו סדרת מפגשים עם נציגי הותיקן במסגרת דיאלוג בין דתי מתמשך המתקיים בין הרבנות הראשית לישראל לותיקן. כמו"כ מתקיימים מפגשים קבועים עם הארכיבישוף מקאנטברי ונציגיו. מפגשים עם אימאמים מוסלמים בכירים ביותר מהאזור ומרחבי העולם וכן עם נציגי ההינדים. כל המפגשים נערכים בתאום ובברכת משרד החוץ. מפגשים אלו הובילו לחתימת מסמכי הבנות היסטוריים בעלי חשיבות רבה מאד.

הרבנים הראשיים ייצגו את מדינת ישראל בכנסים ואירועים בין לאומיים רבים ברחבי העולם. לא נגענו כלל בסקירה זו בנושא הדיינות ואחריותם הרבה של הרבנים הראשיים לישראל בכהונתם הרמה כראשי מערכת בתי הדין הרבניים בישראל, וכדיינים בבית הדין הרבני הגדול.

הרבנות הראשית משמשת לגבי הגולה לא רק כסמכות רוחנית בשאלות הלכתיות, אלא מהווה גם מרכז מידע לכל הקהילות היהודיות ולכל הגופים הנותנים כשרות בעולם.

 

מועצת הרבנות הראשית

במועצה חברים שישה עשר רבנים ודיינים בכירים, אשר נבחרים בהתאם לחוק אחת לחמש שנים בידי האסיפה הבוחרת, שמונתה לצורך כך מתוקף החוק. בראש המועצה עומדים הרבנים הראשיים, אשר אחד מהם משמש נשיא מועצת הרבנות. כמו כן על חברי המועצה נמנים ארבעת רבני הערים הגדולות- ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע, אשר אינם צריכים להיבחר. המועצה הינה גוף בעל סמכות הלכתית, שבפניו מובאים לדיון מגוון נושאים הלכתיים בתחומים הבאים: כשרות, גיור, תעודות כושר לרבנים, מבחנים לדיינים, שמירת השבת ועוד.

תפקידיה של מועצת הרבנות הראשית בהתאם לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"מ- 1980, הם:

  1. מתן תשובות וחוות דעת בעניני הלכה לשואלים בעצתה.
  2. פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות.
  3. מתן תעודות הכשר על כשרות.
  4. מתן כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים התשט"ו-1955.
  5. מתן כשירות לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר שהותקנו על פי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] התשל"א-1971
  6. מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין.
  7. כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.

מקום מושבה של המועצה הינו בירושלים.

 

 

אגף הכשרות:

"ואנשי קודש תיהיון לי" כדי לסלול את דרכנו לקראת הגשמת יעודנו הרוחני והמוסרי להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" עלינו להקפיד ולוודא כי כל הבא לפינו יהא כפי המצוה בתורתנו הקדושה. ישנו קשר הדוק בין רום מעלתו המוסרית של האדם בישראל לבין מזונו. הרש"ר הירש מביא דברים נפלאים בנושא ומציין כי "הקשר הזה שבין איסורי מאכלות לבין קדושתנו המוסרית – כבר הודגש בהלכה הראשונה של מאכלות אסורות בישראל, משום כך נאמרה אותה הלכה בין המשפטים המניחים את יסודות החברה בישראל ... והטעם הזה טופח על פניהם של כל אלה הרוצים להסביר את הדינים האלו על יסוד טעמי בריאות, אקלים ותנאים שהזמן גרמן וכוונתם להפקיע את הדינים האלה מתוקפם בזמן הזה. פירשה התורה בטעמם של הדינים האלה  ואמרה שאין הוא כרוך בבריאות הגוף אלא בטוהר הרוח ובחוסן המוסר, למען נתקדש בקדושה ונהיה מוכנים בכל עת לקבל כל ענין אלקי טהור".

אשר על כן עומדת הרבנות הראשית לישראל במשך כל ימות השנה על משמר חומות הכשרות בארץ ועמלה ימים ולילות לביצורן. זאת בהנחייתם של כבוד הרבנים הראשיים לישראל שליט"א, בלווי שוטף של חברי מועצת הרבנות שליט"א ובאמצעות הפיקוח ההדוק של חברי ועדת הכשרות שבמועצה.

אגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל אחראי על קביעת נהלי כשרות אחידים ברחבי הארץ בתחומים הבאים: בתי מלון, מסעדות, קייטרינג, גני אירועים, משחטות, בתי מטבחיים, בתי אריזה, שווקים סיטונאיים, תעשייה, הפרשת תרומות ומעשרות בתוצרת חקלאית במגזר הציבורי, יבוא מוצרי מזון ושחיטה בחו"ל.

 

העדכונים השוטפים אותם מקבלים רבני ישראל ומנהלי מחלקות הכשרות והמשוב לעדכונים אלו הנם עדות להקף הקשר בין הרבנות הראשית לישראל – והשטח, ולחשיבותו הרבה.

תגובות הרבנים ומנהלי מחלקות הכשרות וכן שאלות ופניות רבות מהשטח סייעו רבות בעריכת הנהלים ובהטמעתם בקרב כל העוסקים במלאכת הפיקוח על הכשרות בארץ.

 

בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983, בסמכות מועצת הרבנות הראשית או מי שהסמיכה לכך ליתן תעודת כשרות.

רבני הערים והרבנים האזוריים משמשים למעשה כזרועה הארוכה של הרבנות הראשית לישראל ונותנים תעודת כשרות לבתי מזון, רשתות שיווק ולמפעלים לייצור מזון, העומדים בנהלי הכשרות שנקבעו ע"י הרבנות הראשית לישראל.

הקשר הרצוף הקיים בין אגף הכשרות, הרבנים שבכל אתר ומנהלי מחלקות הכשרות בכל הארץ, מסייע רבות לפיקוח על מערכות הכשרות הארציות והמקומיות, רשתות השיווק והמרכולים, וכלל העוסקים בנושאי מזון. רבני האגף ומפקחיו בודקים את המפעלים, האולמות, המאפיות ומערכות הקייטרינג השונות ומבקרים את תפעולם, למען יקפידו על קלה כבחמורה.

האגף מארגן השתלמויות למשגיחי כשרות ומנהלי מחלקות כשרות בו מתעדכנים הנוכחים בנהלי הכשרות המעודכנים ועומדים על בעיות בתחום הכשרות והדרכים לפתרונן.

 

להלן פירוט המחלקות השונות באגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל.

 

היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות:

בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות תשמ"ג- 1983, אסור להציג מוצר מזון או בית אוכל ככשר, כאשר בפועל לא ניתנה למקום תעודת כשרות ע"י הרבנות הראשית לישראל או מי מטעמה.  

 

מפקחים מטעם היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה ברבנות הראשית לישראל מבצעים ביקורות שוטפות וכן ביקורות בעקבות תלונות צרכנים על בתי אוכל ומפעלים לייצור מזון ובודקים מגוון נושאים בתחום הכשרות.

 

במידה ומפקחי היחידה מצאו בית עסק שאינו פועל בהתאם לחוק ולנהלים בנושא הכשרות, בסמכותם להטיל על בעל העסק קנס מינהלי, אשר במידה ולא ישולם יועבר לטיפול ההוצאה בפועל במרכז לגביית קנסות של הנהלת בתי משפט.

הקנסות הנגבים  ע"י המחלקה מועברים לקופת המדינה. 

 

למחלקה מוקד ארצי, לפניות אזרחים לגבי בעיות ותלונות בנושא הכשרות. כמו כן המחלקה פועלת בשיתוף עם יחידת הפיצ"וח במשרד החקלאות העוסקת בפיקוח על סחורות חקלאיות.

במטרה למנוע הכשלת הציבור מוציאה היחידה מעת לעת עדכון כשרות בו מופיעים כל מוצרי המזון ובתי האוכל, שנתברר בעת האחרונה כי אינם פועלים בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות ולנוהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. בעדכון מופיעה רשימת גופים ובתי אוכל שהוסרה מהם הכשרות וכן מוצרים שנבדקו בעת האחרונה ונמצא  שציון הכשרות זויף והם אינם כשרים – למען ידע הציבור ויזהר. מידע זה מופץ לרבני ערים ויישובים, למשגיחי כשרות, למועצות דתיות, לרבני רשתות מזון ולאזרחים החפצים במידע זה.

 

מחלקת יבוא:

מחלקת יבוא קובעת נהלי כשרות לפיקוח על הכשרות של מוצרי מזון מיובאים, חומרי גלם בתפזורת הנארזים בארץ, חומרי גלם לתעשיית המזון, תרופות וכל מוצר הבא במגע עם הפה.  המחלקה מפנה את היבואנים לגופי כשרות מוסמכים בארץ ובחו"ל לצורך קבלת אישור הרבנות הראשית לישראל לכשרות המזון המיובא.

על מוצרי מזון כשרים המיובאים מחו"ל חייב להופיע הסימון הבא: כשר באישור הרבנות הראשית לישראל בהשגחת "שם גוף הכשרות". או כשרותה הישירה של הרבנות הראשית לישראל.

 

מחלקת שחיטה חו"ל:

הרבנות הראשית לישראל מפקחת על השחיטה וכשרות הבשר המיובא לארץ בהתאם לחוק הבשר, האוסר ייבוא בשר שאינו כשר לישראל,  לצורך זה מחלקת שחיטה חו"ל עורכת בחינות ובדיקות ומסמיכה שוחטים וצוותי שחיטה.

 

ראשי הצוותים העובדים בחו"ל מעבירים לרבנות הראשית לישראל דו"חות שבועיים מפורטים על אופן וכמות השחיטה שבוצעה על ידם, רמת הכשרות, הכמויות שנפסלו ומשקלם. דו"חות אלה מאפשרים למחלקה לעקוב אחר מלאי הבשר המיובא לארץ מכל מפעל ומפעל ולאתר בשר שאינו כשר.

מדי שנה מיובאים לישראל כ-60  אלף טון בשר, רובו מגיע לאחר שהוכשר בחו"ל ברמה גבוהה והינו כשר לפסח כל ימות השנה. מיעוטו של הבשר המיובא מגיע כבשר "לא מוכשר".

 

מחלקת המצוות התלויות בארץ:

המחלקה עוסקת בפיקוח על הפירות והירקות המשווקים בישראל במטרה לוודא שהם אינם ערלה, ושהופרשו מהם תרומות ומעשרות בהתאם להלכה.

 

הרבנות הראשית לישראל מסתייעת במגוון אנשי מקצוע לצורך זה, ביניהם: רבנים פוסקים, רבני ערים ויישובים, מנהלי מחלקות כשרות במועצות הדתיות, משגיחים מטעם הרבנות המקומית, רבני רשתות שיווק, אגרונומים ועוד.

 

באמצעות בעלי מקצוע אלה ובאמצעות מערכת ממוחשבת, הכוללת מאגר נרחב של צילומי אוויר של שטחים חקלאיים, מפקחת הרבנות הראשית על המטעים משלב הנטיעה ע"מ למנוע חשש ערלה. את פרי הערלה – האסור באכילה ובהנאה ע"פ ההלכה -  מורידים מן העץ לפני הבשלתו והוא מושמד בנוכחות משגיח.

 

בפיקוח משגיחים מפרישים תרומות ומעשרות בשווקים סיטונאיים ובמחסני מזון של רשתות השיווק הגדולות. הפרי שהופרש לתרומות ומעשרות מועבר למאכל בע"ח בגני החיות.

המחלקה מעבירה מעת לעת למחלקות הכשרות ברחבי הארץ ולמגוון גורמים העוסקים בנושא הכשרות רשימות של בתי אריזה וחקלאים מאושרים, שאין חשש שסחורתם טבל או ערלה.

 

מוסדות ציבור:

מוסדות ציבור רבים מתאימים כבר בשלב התכנון והבניה את מפרטי המטבחים כך שיתאימו לנהלי הכשרות.  בהתאם לנהלים שנקבעו ע"י הרבנות הראשית לישראל ההשגחה בחדרי אוכל ציבוריים מתבצעת מרגע הגעת מוצרי המזון למקום, על מנת לוודא שמוצרי המזון מהם יוכן האוכל הינם כשרים ללא חשש. המשגיחים מפקחים על הכנת המזון לשלביו. בנוסף בשבתות

וחגים תפקיד המשגיחים לוודא שחימום האוכל נעשה בהתאם לכללים ההלכתיים שנקבעו ושאין כל חשש לחילול שבת או בישול עכו"ם.

בשיתוף עם התאחדות האולמות וגני האירועים הוציאה הרבנות הראשית לישראל קובץ נהלים אחיד המקיף את כל הנושאים בתחום הכשרות ושמירת השבת באולם האירועים, החל מבחירת

  

מוצרי המזון והכנת המזון וכלה בשעות פתיחת האולם וסגירתו בערב שבת וחג ובמוצאי שבת וחג.

 

חרושת ותעשייה:

תעודת כשרות למוצרי מזון בתעשייה, העומדים בנהלים של הרבנות הראשית לישראל, ניתנת על ידי אחד מהגורמים הבאים: רבני ערים, רבנים אזוריים והרבנות הראשית לישראל.

לצורך מתן תעודת כשרות למוצרי מזון תעשייתיים, נבדקים הרכיבים ותהליכי הייצור של  מוצר באופן קפדני ע"מ למנוע הכשלת הציבור.

בהתאם לנהלים שנקבעו ע"י הרבנות הראשית לישראל, על היצרן לציין באופן בולט על גבי המוצר את הגוף שנתן כשרות למוצר והאם המוצר חלבי או פרווה.

לדוגמא בין שאר המטלות - מוכשרת מדי שנה בפיקוח הרבנות הראשית לישראל תחנת קמח לייצור קמח לפסח. לאחר מבצע ניקוי ארוך ויסודי מבצעת הרבנות הראשית בדיקות בתחנה, ומוודאת ייצור קמח כשר לפסח למהדרין.

בעקבות החוק החדש שמאפשר מכירת תרופות ללא מרשם רופא ברשתות שיווק מזון, הוחלט ע"י הרבנים הראשיים לישראל בתאום עם מחלקת רישום תרופות ורוקחות במשרד הבריאות, כי חברות המבקשות למכור תרופות ללא מרשם רופא, תוך הצגתן ככשרות, יוכלו לעשות כן אך ורק באישור הרבנות הראשית לישראל.

בעקבות זאת אושרו עשרות תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא תוך ציון כשרות התרופה. 

 

מחלקת מלונות, אולמות וגני אירועים

 

המחלקה עוסקת בפיקוח על מלונות, אולמות וגני אירועים בכל הארץ.

המחלקה נותנת מענה ופתרונות לכל השאלות הכשרותיות המתעוררות באולמות השמחות, גני האירועים וכשרות הקייטרינג.

המחלקה בודקת אם מיישמים בכל המקומות את נוהלי הכשרות שניתנו ע"י הרבנות הראשית לישראל.

כמו"כ דואגת המחלקה לעדכוני כשרות לריענונים הלכתיים למשגיחים ולעדכון בעלי אולמות במציאת פתרונות כדי להקל עליהם בתפעול כשרותי יעיל וחסכוני של המערכת.

 

מחלקת רשתות שיווק ומסעדות

 

מתפקידה של מחלקת רשתות השיווק ברבנות הראשית היא לפקח על כל הסניפים שלהם תעודת כשרות של הרבנות המקומית ולוודא שנהלי הכשרות הארצית מיושמים הלכה למעשה. באופן כללי בסניפי הרשתות קיימות מספר מחלקות: מח' בשר, מאפייה, מטבח לבישול אוכל מוכן, מכירת מוצרים על המדפים, מחלקת פירות וירקות. בכל אחת מהמחלקות יש צורך בפיקוח רבני על מנת לקיים התנאים הבסיסיים לכשרות כדלהלן:

 

מח' בשר: לבדוק שכל הבשרים המתקבלים לסניף מלווים בתעודת כשרות, שישנה הפרדה בין הבשר המוכשר ללא מוכשר ועוד.

 

מאפייה: פיקוח כשרות על חומרי הגלם, ניפוי הקמח, הפרשת חלה, הפרדה בין פרווה לחלבי, אפיית ישראל.

בישול: כל הרכיבים בהכשר מוסמך, בישול ישראל, הפרדה פרווה, חלבי בשרי ועוד.

כל מוצרי היבוא מאושרים על ידי מחלקת הייבוא ברה"ר.

מחלקת פירות וירקות: שכל הסחורה מגיעה מספקים המאושרים על ידי מחלקת מצוות התלויות בארץ ברבנות הראשית.

 

בשר ועופות:

משחטות:

הרבנות הראשית לישראל בשיתוף עם ועדת המשחטות ורבני הערים הוציאה נהלים לגבי השחיטה: אופן ביצוע הבדיקות, המליחה והעמדת הסכינים.

כמו כן הרבנות הראשית מפקחת על ביצוע הנהלים שלעיל במשחטות השונות ברחבי הארץ.

 

בתי מטבחיים:

בהתאם לנהלים שנקבעו ע"י הרבנות הראשית לגבי בתי המטבחיים, רב בית המטבחיים הינו האחראי על הכשרות במקום מקבלת הבקר מהמגדלים עד השיווק,  כולל ביקורת על סדרי השחיטה וכשרות הסכינים.

הרבנות הראשית לישראל מסייעת למגדלי הבשר למכור את הפרות טרם המלטתן לגוי  בשל איסור בכורות, מן המגדלים נידרש להציג לכל זכר שמובא לשחיטה אישור על מכירת בכורות.

 

איטליזים:

חנות לממכר בשר בקר מיובא , בשר מקומי ועופות חייבת לעמוד בפיקוח רבנות המוסמכת על פי החוק לתת הכשר לאיטליזים ולמלא אחר הוראותיה. הפיקוח על האיטליז כולל השגחה החל משלב קבלת הבשר.

 

מחלקת בחינות:

המחלקה אחראית על הליך הבחינות למתן כושר לרבנים ודיינים.

על מועמדים לרבנות למלא טפסי הרשמה במחלקה בחינות, לשלם אגרת בחינה, להציג מסמכים המעידים על לימודים בישיבה או בכולל במשך שש שנים לאחר גיל שמונה עשרה ולהציג המלצה מראש ישיבה או כולל.

לצורך קבלת תעודת הסמכה "יורה יורה" על המועמדים לעמוד בהצלחה בבחינות בנושאים הבאים: הלכות שבת, הלכות חופה וקידושין, הלכות איסור והיתר, הלכות נידה ומקוואות והלכות שמחות.

 

לצורך קבלת תעודת כושר לרב עיר יש לעמוד בהצלחה גם בשש בחינות נוספות מתוך הנושאים הבאים – הלכות: 1. שחיטה וטריפות, 2. מצוות התלויות בארץ, 3. פסח ויו"ט, 4. חגים, 5. סת"ם,   6. מילה וגרות, 7. תפילה, ברכות ובית כנסת  8. עירובין.

על מועמדים המבקשים לקבל תעודת הסמכה לדיינות לעמוד בדרישות הבאות: בעל הסמכה יורה יורה מהרבנות הראשית או לחילופין ממוסד תורני, נשוי או היה נשוי, מעל גיל 27, תשלום אגרה, כמו כן עליהם לעמוד בהצלחה בבחינות בנושאים הקשורים לדיינות באבן העזר וחושן משפט וניסוח פסקי דין. לאחר העמידה בבחינות בכתב על המועמדים לעמוד בהצלחה בראיון ובבחינה בעל פה בפני הועדה.

כמו כן המחלקה מטפלת במתן אישור השכלה תורנית גבוהה לנבחנים שעברו בהצלחה את המבחנים הרלוונטים בכתב לצורך קבלת גמול מקצועי המקביל לתארים אקדמיים.

השנה הוסמכו בטקס רב רושם במעמד הרבנים הראשיים 160 אברכים אשר קבלו הסמכת "יורה יורה" וכן 9 אברכים הוסמכו לדיינות ו-37 אברכים הוסמכו כרבני ערים.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הנבחנים לכושר לרבנות ודיינות מטעם הרבנות הראשית לישראל בשיעור של למעלה מ-50% ומספרם מגיע  לכ-5,000 נבחנים מכל קצות הקשת האורתודוכסית בארץ ובעולם.

כמו כן אחראית המחלקה על הליך הבחינות לרושמי הנישואין, מדריכות כלות ולמשגיחי כשרות - במסגרת זו הוסמכו בשנים האחרונות למעלה מאלפיים משגיחי כשרות.

כמו"כ נבדקת עתה האפשרות להרחיב את מוטות פעולותיה של הרבנות הראשית ולערוך בחינות לסמיכה בתחומים השונים גם בחו"ל. 

 

מחלקת בריתות:

תפקיד המחלקה לקבוע נהלים בנושא המילה ולפקח על עבודת המוהלים באמצעות מפקחים ארציים ואזוריים.

בהתאם לתקנות "חוק בריאות העם" הוקמה לפני כ- 35 שנה ועדה בין משרדית לנושא המילה בה חברים: רופאים, רבנים ומוהלים- נציגי משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל. תפקידיה של

הועדה הם: להסמיך מוהלים שעברו בחינות וסטאז', לבטל הסמכה של מוהלים שלא עומדים בנהלים ובתקנות הוועדה, פיקוח והכשרה של מוהלים.

מועמד הפונה  לוועדה בבקשה לקבל הסמכה כמוהל חייב לעבור את השלבים הבאים: תקופת הכשרה וסטאז' אצל מוהל מוסמך, על המועמד להציג אישור רפואי בדבר כשירותו לשמש כמוהל, לעמוד בהצלחה במבחן אישי בפני הועדה לגבי הפן ההלכתי והפן הרפואי , המלצת מפקח מטעם

הועדה לגבי מתן הסמכה למועמד, עמידה בנהלים  ההלכתיים והרפואיים שקבעה הועדה וחתימת המועמד על התחייבות לעמוד בנהלים אלה. לאחר שנה  מתום ההסמכה על המוהל להביא אישור רפואי בדבר כשירותו להמשיך לשמש כמוהל.

המחלקה מקיימת כנסים  למוהלים בהם נידונות סוגיות הלכתיות שונות בנושא המילה בישראל.

 

 

מחלקת מיחשוב

המחלקה מטפלת במכלול שירותי טכנולוגיה, מידע ומחשוב להנהלת המשרד, לעובדיו וליחידותיו השונות.

עובדי המחלקה מאתרים צרכים בפיתוח מערכות באמצעות למוד תהליכי עבודה ופעילויות ביחידות השונות, הם גם מרכזים את הצרכים של המשתמשים השונים ודנים איתם על עדיפויות וקדימויות. הם גם ממליצים על חלופות לפתרון ליישום שיטות ומודלים בתחום המחשוב ומשתתפים  בתהליך קבלת החלטות לפיתוח ושפור המערכות בארגון.

 

מחלקת משאבי אנוש

טיפול במכלול הפעולות הקשורות בניהול משאבי אנוש במשרד , קבלת עובדים ושיבוצם, עדכון מצבת עובדי המשרד, פרסום מכרזים ושיבוץ העובדים, קידום העובדים והעלאתם בדרגה במסגרת התקנים המאושרים, מעקב אחר נוכחות העובדים,  הוצאה לגמלאות ופרישה של עובדים וטיפול בכל ענייני הפרט.

 

מחלקת משאבים חומריים

מחלקה זו מטפלת בפונקציות הבאות:

אחזקת המבנה הכולל: חניון, אבטחה, אחזקה שוטפת, הפעלת המזנון, שירותי ניקיון, הכנת וביצוע מפרטים חוזים בנושא האחזקה, השמירה, הניקיון והמזנון וכד', ריכוז והוצאת הזמנות ודרישות רכישה מהמחלקות השונות, רכישת ציוד, ריהוט, מיחשוב ואספקתו למחלקות השונות

במשרד, ניהול מחסן הציוד המשרדי הכולל קליטת הציוד, בדיקת איכותו וביצוע רישומו של הציוד המתקבל במלאי, טיפול בבקשות ופניות של המחלקות בנושאים השוטפים כולל הטלפוניה.

ארגון וטיפול בנושא התחבורה ומצבת הרכבים השייכים למשרד. ביצוע תשלומים לספקים ולגורמים אחרים.

 

***************************************

 

יה"ר שיזכה הקב"ה את כל העוסקים בנושאי הרבנות והכשרות באמונה, מרנן ורבנן די בכל אתר ואתר, שלא תארע תקלה או מכשול על ידם, ילכו מחיל אל חיל ויראו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


מי אנחנו
אודות הרבנות הראשית לישראל
קצת היסטוריה
מועצת הרבנות הראשית
מבנה ארגוני
ארכיון תמונות
עולם הרבנות
אודות | כתבו לנו | ראשי |
כל הזכויות שמורות 2017 מדינת ישראל ©
קידום אתרים
מנכ"ל מר עודד וינר
אודות הרבנות הראשית לישראל
קצת היסטוריה
מועצת הרבנות הראשית
מבנה ארגוני
ארכיון תמונות
עולם הרבנות
לשכות הרבנים הראשיים
דוברות והסברה
מחלקת אישות וגרות והמפקח על הנישואין
מחלקת יבוא
אגף הכשרות הארצי
מחלקת בריתות
מחלקת בחינות והסמכה
מינהלה
החלטות מועצת הרבנות הראשית לישראל
דו"ח חופש המידע
חוק חופש המידע
רשימת רבנים מנהלי מחלקת כשרות בישראל
רשימת רבנים עורכי חופות
מכרזי כח אדם
מכרזים פומביים
נהלים
רשימת מוהלים מוסמכים
עידכוני כשרות
בתי דין רבניים
חוקים, תקנות ונהלים
קישורים מומלצים